פסק-דין בתיק ת"א 23696-08

רקע

מונחת לפניי תביעתם של מר סופר יחזקאל וגב' לביא דוריס (להלן: " התובעים") בקשר
לחוזה עם י.ד.ר הנדסה 5/5 בע"מ (להלן: " הנתבעת 1") באמצעות רחנין תמיר (להלן: " הנבע 2") ואלי יוסימוב (להלן: " הנתבע 3") אשר שימשו כמנהליה של נתבעת 1 וערבו לקיום התחייבויותיה. על פי הסכם מכר ביום 27.07.05 רכשו התובעים מהנתבעת 1 דירה ברחוב מכבי 11 ב' בתל אביב, הידועה כחלקה 80 בגוש 7226. הדירה היתה אחת מן הדירות אשר הוקצו לנתבעת 1 במסגרת הסכם קומבינציה שנכרת בינה לבין בעלי המקרקעין, גב' טובה זינה (להלן: " הנתבעת 4").

ביום 02.04.06 התקשרו התובעים עם הנתבעת 1 בתוספת להסכם, לפיה רכשו התובעים מהנתבעת 1 מחסן הבנוי בקומת הקרקע בבניין בעד סכום של 46,000 ש"ח כשבעת רישום הבניין כבית משותף יוצמד המחסן לדירה שרכשו התובעים מהנתבעת 1.

ביום 27.11.06 ומששילמו התובעים את מלוא התמורה בעד הדירה והמחסן, נמסרה החזקה בדירה ובמחסן אשר הושכר על ידי התובעים למגורים.

ביום 28.02.07 הודיעה הנתבעת 1 לתובעים כי היא מבקשת לבטל את התוספת להסכם משום שהמחסן מהווה חלק מדירת מגורים שבבעלות הנתבעת 4 בקומת הקרקע. יתירה מזה, מכירתו נעשתה בניגוד לדין, והשכרתו למגורים על ידי התובעים נוגדת את ייעודו כמחסן. בסמוך לכך בנתה הנתבעת קיר החוסם את הגישה למחסן מחדר המדרגות של הבניין ואף ניתקה את חיבורי התשתיות אל המחסן.

ביום 16.04.07 הודיעה הנתבעת 1 לתובעים על ביטול התוספת להסכם. למחרת נפרץ המחסן, תכולתו פונתה והדיירת אשר שכרה את המחסן סולקה. משהתנגדו התובעים לפעולות חד צדדיות אלו, הוגשה מטעמם לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, תובענה למתן סעד הצהרתי ובקשה לפיצול סעדים (ת"א (מחוזי-ת"א) 001626/07).

ביום 7.8.07 לאחר שמיעת חקירות נגדיות וטיעוני הצדדים, נתן כב' סגן הנשיא השופט זפט פס"ד בתובענה  הנ"ל וקבע  בין היתר ש:

          "אני מצהיר כי הודעת נתבעת 1 מיום 16.4.07, בדבר ביטול התוספת להסכם שנכרתה בין התובעים לנתבעת 1 ביום 2.4.06, בטלה.

          כן, הנני מצהיר כי התובעים זכאים לחזקה בלעדית במחסן הבנוי בקומת הקרקע בבניין הידוע כחלקה 80 בגוש 7226 ולהצמדתו לדירת התובעים בעת רישום הבנין כבית משותף.

          הנתבעת ניתקה את חיבורי התשתיות למחסן (נספח ו לכתב ההגנה), ואפשר שעקב פעולה חד צדדית זו של הנתבעת ו/או פעולות אחרות בהן נקטה הנתבעת נגרם לתובעים נזק כספי. לפיכך, אני נעתר לבקשת התובעים לפיצול סעדים".

על פס"ד זה לא הוגש ערעור במועד ובקשה להארכת מועד נדחתה ע"י כב' הרשמת לוין בהחלטתה מיום 26.2.08 בבש"א 9235/07 ולכן זהו פסק דין חלוט.

בהמשך וכתוצאה מהפס"ד הנ"ל, הוגשה ביום 8.4.08 התביעה שבפניי.

שמעתי את עדי הצדדים, ביקרתי בנכס נשוא המחלוקת, עיינתי בטענותיהם ובסיכומיהם ובסיום ההליך נתתי פסק הדין ביום 27.12.10 (להלן : " פסק הדין המקורי") בו קבעתי:

          "1.                                                                                                                  אני מורה לנתבעים 1-4 להחזיר את החזקה בנכס לידי התובעים.

            2.    השבת הנכס לידי התובעים תיעשה בהתאם לאמור בחוות דעת של המומחה אבי רובין מיום 07.01.08. כל עלויות השבת מצב הנכס לקדמותו יחולו על הנתבעים 1-3.

            3.    הנתבעים 1-3 יפצו את התובעים בגין אובדן דמי השכירות עבור התקופה הרלוונטית בסך של 1,000 ש"ח בגין כל חודש, החל מיום 17.4.07 עד ליום 08.04.08, סה"כ 12,000 ש"ח.

            4.    הנתבעים 1-3 יפצו את התובעים בסך של 5,000 ש"ח בגין אובדן הריהוט. 

            5.    הנתבעים 1-4 יפצו את התובעים בסך של 10,000 ש"ח, בגין נזק לא ממוני.